חשיבות השמחה בפורים

"אני פורים שמח ומבדח", כך שרים הילדים ואכן, פורים נחשב לאחד החגים הצבעוניים, הססגוניים והשמחים ביותר. תהלוכות ומצעדים של ילדים מחופשים, רעשנים, אוזני המן, משתה משכר, עליזות מתפרצת מכל הכיוונים שכובשת את הלב.

חג הפורים נחגג כיום הודאה לה' על הצלת יהודי האימפריה הפרסית ממזימתו של המן הרשע. היהודים קיבלו מהמלך אחשוורוש פקודה שמאפשרת להם להתגונן כנגד גזירת ההשמדה וביום זה חגגו את נס הצלתם ב- "משתה ושמחה". מדי שנה נחגג החג ביום שבו חגגו היהודים על כך שניצלו מכליית עמם.

זה החג לשמוח
על פי ההלכה, חלות על החוגגים 4 מצוות בחג הפורים. המצווה האהובה בחג, במיוחד על החוגגים הצעירים היא מצוות משלוח המנות. לפי המגילה: "משלוח מנות איש לרעהו".

מצווה זו נועדה לחזק את האחדות בעם ולוודא שלכל אחד יהיה מאכל ראוי למשתה בפורים. משלוחי בעבר, היה נהוג לתת לכל רע שתי מנות אבל המשלוחים היום מכילים הרבה מעבר לכך ועשירים במטעמים.

מצווה נוספת בחג היא קיומה של סעודת פורים. הכוונה היא לשחזר את המשתה שחגגו היהודים לאחר שניצלו מידיו של המן. מצוות הסעודה מתקיימת ביום החג ולשמחת רבים, המצווה כוללת גם את חובת שתיית היין - "עד דלא ידע בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'". מצווה זו מייצרת הרבה שמחה בקרב החוגגים, בין אם הם מקיימים אותה בביתם הפרטי בקרב חבריהם או במסעדה.

מגילת אסתר, אחת מחמש המגילות שבחלק "הכתובים" במקרא מתארת את נס הצלת היהודים ולפי ההלכה, יש לקרוא את מגילת אסתר פעמיים במהלך החג – בערב החג וביום החג. קריאת המגילה היא לרוב פומבית ונעשית בבית הכנסת כאשר מקפידים לשמוע כל מילה כדי לא לפספס את השם של המן. כאשר מגיעים לשלב בו מוזכר שמו של המן, המנהג הוא להרעיש ברעשנים. הרעשה ברעשנים מסמלת את מחיית זכר עמלק, כיוון שעל פי המסורת, המן הוא מזרעו.

מצווה נוספת היא מצוות חסד – מתן צדקה לנזקקים וביד רחבה. רוח הנתינה בחג באה לידי ביטוי בדמות מתנה לאביונים בערך של מנה שתשביע אדם ולפיה, יש למסור לו מתנה זו ביום החג עצמו.

בחג הפורים נפוצים מנהגים רבים כמו ללבוש תחפושות, אות לכך שגם הדמויות במגילה מתחפשות במובן כלשהו. למשל, אסתר מסתירה את זהותה ומרדכי שעובד בחצר אחשוורוש נשאר נאמן לעמו.

שמחה של מצווה
השמחה היא חלק בלתי נפרד מהחג והיא בגדר מצווה. "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים", כפי שנזכר במגילת אסתר. מצוות השמחה לפי ההלכה היא גשמית ורוחנית: שותים ונהנים במשתה שמשביע את הגוף אך גם מרומם את הנפש. כמו כן, משמחים מישהו אחר על ידי מתנה לאביונים ומשלוח מנות לחברים.
שתיית משקאות משכרים כמו יין אף היא תורמת לתחושת השמחה והאופוריה במהלך המשתה וכך גם האווירה במשתה עצמו שמשלבת ריקודים, שירים.

יש הקושרים את השתייה והמשתה לשמחה בכך שמתוך שמחת השתייה, ניתן לראות רק את הצד הטוב – נס הצלת היהודים ולשמוח על כך מבלי לחשוב על המעשה הנתעב שניסה לעשות המן הרשע. גם מנהג התחפושות אף שאינו מצווה, כי אין במגילת אסתר אזכור לכך, הוא מנהג משמח. לובשים תחפושת ומסיכה כדי להרבות בשמחה

אנו מצווים לשמוח ממש כמו בשיר פורים המפורסם "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר". משנכנס אדר, מרבין בשמחה וכך גם בחג הפורים עצמו, שהוא חג שכולו שמחה ונתינה.